(A-9643) קיסריה, רחוב הברוש

עמית גבאי, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9643

דוח חפירה

בחודש אוגוסט 2023 נערכה חפירת הצלה ברחוב הברוש בקיסריה (הרשאה מס' 9643-A; נ"צ 190843-712938; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה לפיתוח קיסריה, נוהלה על ידי ע' גבאי, בסיוע י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ד' קירזנר (בדיקה טרם החפירה וגלאי מתכות), ש' עמנואלוב וא' חלטוב (פוטוגרמטריה, מדידות, שרטוט וצילום שטח), נ' וילר (גיאולוגיה), ב' גודמן (מחקר אירועי צונמי), י' טפר (הנחיה), פ' גנדלמן (ממצא כלי חרס), י' גורין-רוזן (ממצא זכוכית), ג' ביכובסקי (נומיסמטיקה), א' נאור (מעבדת מתכות) ול' פרי-גל וא' שתיל (ארכיאוזואולוגיה). כן סייעו כ' סעיד וע' מסארווה ממחוז חיפה ופועלים מהכפר עסירה א-שמאליה שבנפת שכם.

החפירה נערכה על גבעה חולית (10 מ' מעפה"י) בפריפריה של קיסריה העתיקה, במרחק של 400 מ' ממזרח לאמת המים ושל 300 מ' מצפון לחומה מהתקופה הביזנטית (ר' איור 1). לאורך השנים נערכו בקיסריה העתיקה חפירות רבות (גנדלמן ועד 2023; Porath 2013; Gendelman and ‘Ad 2019). שטח החפירה נפתח בתחומי בית הקברות הצפוני של העיר (פורת, נאמן ובדחי תש"ן [איור 1: 1681-A]; אבנר וגנדלמן 2007 [איור 1: 3553-A]), שבקרבתו נחשף בעבר ארמון (Siegelmann 1974 [איור 1: 412-A]; הרשאה מס' 4801-A), שהיה שייך אולי לאיש עמיד בעל אדמות חקלאיות.

בחפירה נחשפו ארבע שכבות (4–1; איורים 2, 3), ובהן הצטברויות של אדמה, מפלס חיים ובו שרידי בנייה דלים, וכן חרסים, פריטי זכוכית ומטבעות. שכבה 4, התחתונה, תוארכה לתקופה הרומית המאוחרת, ואילו שכבות 3–1 תוארכו לתקופה הביזנטית.

שכבה 4 התחתונה היא דיונה של חול קוורצי ממוין היטב (L111 ו-L112). בשכבה זו התגלו חרסים מעטים מהתקופה הרומית המאוחרת, ובהם סיר בישול (איור 1:4) ואמפורות (איור 2:4, 3).

בשכבה 3 נחשף מפלס חיים מהתקופה הביזנטית המאוחרת, הכולל סדימנט חולי חום כהה עשיר בממצא של חרסים, עצמות ופחם (L106 ו-L110–L108). במפלס החיים נחשפו שרידים דלים של קיר (W113) וטבון (L104 ו-L107; כ-0.6 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק; איור 5), התחום מדרום וממזרח בשני לוחות אבן גדולים ניצבים. ממצא החרסים מגוון ביחס לגודל המכלול, ובו קערה מטיפוס CRSW (איור 1:6), קדרה (איור 3:6), ספל (איור 5:6), קנקני שק חופי (איור 7:6, 8), קנקני עזה (איור 12:6–14) ופך אנטיליה (איור 15:6). כן נחשפה סיכת שיער עשויה עצם שצורתה מוכרת מהמאה הד' לסה"נ (L106, סל 1068; איור 7).

בשכבה 2 נחשפה קרקע מטויבת (L105) של סדימנט חולי חום, ובו ממצא חרסים רב וכן ממצא זכוכית וטסרות. קו המגע בין חלקה העליון של השכבה לבין השכבה שמעליה ישר, ומלמד אולי כי ראש השכבה נקטם וכי המעבר לשכבה שמעליה היה חד. בממצא החרסים קערה מטיפוס CRSW (איור 2:6), קדרה (איור 4:6) וקנקן שק חופי (איור 10:6).

בשכבה 1 נחשף סדימנט חולי צהוב ממוין היטב (L101), ובו שברי צדפים ומעט חרסים קטנים, הכוללים אמפורה (איור 6:6), קנקן שק חופי (איור 9:6) וקנקן עזה (איור 11:6).

ממצא הזכוכית. בחפירה נמצאו 43 שברי זכוכית, ומהם 20 שברים הניתנים לזיהוי ותיארוך. השברים קטנים ובלויים מאוד ולכן לא צוירו. השבר הקדום ביותר שנמצא שייך לקערה שיוצרה ביציקה ומתוארכת לשלהי התקופה ההלניסטית או לראשית התקופה הרומית הקדומה (L110). קערה עם רכס אופקי מתחת לשפה מייצגת את התקופה הרומית המאוחרת (L103). כן התגלו שפות קערות ושברי בקבוקים מהתקופה הביזנטית, ובהם בקבוק עם שפה זקופה שנופח לדפוס צלעות ועוטר בתוספת של חוט אופקי מתחת לשפה (L102), רגל של גביע יין (L110) ואבן פסיפס מזכוכית בגוון ירוק אטום (L107). ממצאי הזכוכית מוכרים היטב ממכלולים שנחפרו בקיסריה וסביבתה וכן בתפוצה גיאוגרפית רחבה יותר.

המטבעות. בחפירה התגלו 12 מטבעות ברונזה, שמהם זוהו חמישה בלבד, ואף זאת בקושי רב. מכלול המטבעות מתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ, ובו מנומיות או מינימות ללא ערך כספי. בשכבה 2, ברובד עשיר בממצאים (L105), התגלו שלושה מטבעות: מטבע של ולנטיניאנוס הב' (ר"ע 185652), מטבע של לאו הא' (ר"ע 185650) ומטבע מהמחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ (ר"ע 185651). בשכבה 3 (L106) נחשפו שני מטבעות המתוארכים לשנים 383-395 לסה"נ (ר"ע 185654) ולמחצית הראשונה של המאה הה' לסה"נ (ר"ע 185653).

המטבעות קדומים לרוב הממצאים שנחשפו בשכבות שבהם התגלו. תופעה זו מוכרת ממכלולים דומים שנחפרו בקיסריה ומלמדת על המשכיות השימוש במטבעות מהמאות הד'–הה' לסה"נ במהלך המאה הו'–המחצית הראשונה של המאה הז' לסה"נ (Bijovsky 2012:75-102).

בחפירה נחשף מפלס חיים ומעליו קרקע מטויבת, המתוארכים לסוף המאה הו'–ראשית המאה הז' לסה"נ. ייתכן שמפלס החיים נמצא בשטחו של הארמון, שנחשף כ-150 מ' מדרום לו, וקשור לפעילות שהתקיימה בו. הקרקע המטויבת שנחשפה היא עדות אפשרית לשימוש חקלאי באדמות שמצפון-מזרח לעיר קיסריה. בין שכבת הקרקע המטויבת לבין השכבה שמעליה ניכר חיתוך חד

המלמד כנראה על אירוע פתאומי ומהיר. במחקר שנערך בסביבת קיסריה זוהה אירוע צונמי בשנת 749 לסה"נ, שהשפיע על מבני העיר (Everhardt et. al 2023). המעבר החד בין השכבות מצביע על האפשרות כי השפעת הצונמי הורגשה גם בשטחים שמצפון-מזרח לעיר קיסריה.

הפניות

אבנר ר' וגנדלמן פ' 2007. קיסריה. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.470-he

גנדלמן פ' ועד ע' 2023. קיסריה. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26272-he

פורת י', נאמן י' ובדחי ר' תש"ן. קיסריה. חדשות ארכיאולוגיות צה:40–42.

References

Bijovsky G.I. 2012. Gold Coin and Small Change: Monetary Circulation in Fifth– Seventh Century Byzantine Palestine (Polymnia: Numismatica antica e medieval; Studi 2). Trieste.

Everhardt IV C.J., Hendrik W.D., ‘Ad U., Sharvit J., Gendelman P., Roskin J., Robins L., Jaije R., Barkai O. and Goodman-Tchernov B.N. 2023. Earthquake, Fire, and Water: Destruction Sequence Identified in an 8th Century Early Islamic Harbor Warehouse in Caesarea, Israel. Geosciences 13/4:108. https://doi.org/10.3390/geosciences13040108

Gendelman P. and ‘Ad U. 2019. Caesarea Maritima — A View from Outside: The Periphery of the Roman and Byzantine Metropolis. In A. Lichtenberger, O. Tal and Z. Weiss eds. Judaea/Palaestina and Arabia: Cities and Hinterlands in Roman and Byzantine Times, Panel 8.6 (Proceedings of the 19th International Congress of Classical Archaeology Cologne/Bonn, 22–26 May 2018. Archaeology and Economy in the Ancient World). Heidelberg. Pp. 19–37.

Porath Y. 2013. Caesarea Maritima 1: Herod’s Circus and Related Buildings (IAA Reports 53). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhdc0.5

Siegelmann A. 1974. A Mosaic Floor at Caesarea Maritima. IEJ 24/3–4:216–221.