(A-9341) שבלי, חורבת זלף

ראפע אבו ריא, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9341

דוח חפירה

בחודש יולי 2022 נערכה חפירת בדיקה בחורבת זלף שבמזרחו של היישוב שבלי (הרשאה מס' 9341-A; נצ"מ 238580/732635; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משפחת פאדל שבלי, נוהלה על ידי ר' אבו ריא (צילום שטח), בסיוע י' זילפה (מנהלה), ע' אבראהים (פוטוגרמטריה), ארכיאולוגים ממחוז גליל תחתון ועמקים של רשות העתיקות ופועלים ממשפחת פאדל שבלי.

חורבת זלף משתרעת בשוליים הדרומיים-מזרחיים של כיפת גיר שטוחה (כ-120 מ' מעפ"י), במדרון המזרחי של הר תבור, וצופה אל השדות של כפר תבור ואל ח'אן א-תוג'אר שלידו עברה דרך קדומה (מוקארי וגל 47:1998). בחפירות שנערכו בחורבה בעבר נחשפו שרידי מבנים מתקופות הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית והברונזה התיכונה (קובלו-פארן 2011 [איור 1: 4891-A]; מוקארי 2017 [איור 1: 6931-A, 7066-A]; הרשאה מס' 8332-A).

נפתח שטח חפירה מלבני (כ-5 × 10 מ', כ-0.4–1.5 מ' עומק החפירה; איורים 2, 3), ונתגלו בו שרידי קירות מתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2 (שכבה II; האלף הג' לפסה"נ) וקיר ותעלת שוד מתקופת הברונזה התיכונה (שכבה I; המחצית הראשונה של האלף הב' לפסה"נ). בחתכי בדיקה שנערכו בשטח טרם החפירה התגלו שרידים של קירות, חרסים ופריטי צור.

שכבה II — תקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2. נחשפו בדל קיר (113W) בכיוון מזרח–מערב ושני קירות (W97 ו-W98; איורים 4–7) בכיוון צפון–דרום. נראה שקיר 113 ממשיך אל מתחת לחלקו הצפוני של קיר 98 ועל כן סביר להניח כי הוא שייך לשלב בנייה קדום במבנה.

קיר 113 (כ-0.6 מ' אורך, כ-0.45 מ' רוחב, כ-0.20 מ' גובה) נבנה משתי שורות של אבנים קטנות, שהושתתו על הצטברות של אדמה חומה בהירה (L112 ו-L114; כ-0.9 מ' עובי) מעל סלע האם. בהצטברות זו נחשפו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1 ו-2, ובהם קערה (איור 1:8), קנקן (איור 9:8) ופך (איור 12:8).

קירות 97 ו-98 הושתתו אף הם על הצטברות האדמה החומה בהירה. הם נבנו משני פנים של אבני גוויל עגולות בינוניות ובתווך אבנים קטנות, שלוכדו באדמה אפורה. מקיר 97 (כ-2.5 מ' אורך, כ-0.8 מ' רוחב, כ-0.25 מ' גובה) השתמר נדבך אחד, ומקיר 98 (כ-3.3 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב, כ-0.6 מ' גובה) השתמרו שני נדבכים. הקירות מקבילים ועל כן נראה כי הם שייכים למבנה אחד.

צמוד לקירות נחשפה הצטברות של אדמה חומה בהירה מעורבת באבנים קטנות (L112 ,L110 ,L109). בהצטברות זו התגלו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2, ובהם שלוש קערות (איור 2:8–4), שלושה פערורים (איור 5:8, 7, 8), שני קנקנים (איור 10:8, 11) ובסיס פך מיובא שלו חיפוי אדום (איור 13:8). בתוך קיר 97 (L107) נחשף שבר פערור (איור 6:8).

שכבה I — תקופת הברונזה התיכונה. נחשף קיר (99W; כ-5.3 מ' אורך, כ-0.75 מ' רוחב, כ-0.45 מ' גובה; ר' איורים 6, 7), שהושתת על הצטברות אדמה ונבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, בסטייה קלה מכיוונם של קירות 97 ו-98 משכבה II. הקיר נבנה מאבנים שטוחות, להבדיל מאבני הקירות העגולות מהשכבה הקודמת. במערב השטח נחשפה ערמת אבנים (105L; ר' איורים 4, 5) אשר ניכרה בפני השטח, ונחשף בה סיר בישול פתוח (איור 7:9). בחלקו הדרומי של שטח החפירה נחשפה תעלת שוד (106L), שחתכה את קירות 97–99 ואת ערמה 105, ובה אבני גוויל ואדמה אפורה.

בהצטברויות אדמה ממערב לקיר 99 (111L), בבור הבדיקה (104L) ובתעלת השוד נחשפו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה, ובהם קערות (איור 1:9–3), קדרות (איור 4:9, 5), כלי בישול (איור 6:9–9) וקנקנים (איור 10:9–15).

בחפירה נחשפו שרידי בנייה מתקופות הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה בתוך שכבה דקה יחסית (כ-0.5 מ' עובי). נראה שבתקופות אלה עמדו במקום מבנים איתנים, שלאחר מכן נפגעו קשות כתוצאה מחפירתה של תעלת השוד. כמו כן, נראה שהשרידים נפגעו מארוזיה בהיותם ממוקמים במעלה המדרון.