(A-5403) גבעת זיקית

הרשאה/רישיון

A-5403

דוח חפירה

בחודשים אפריל–מאי 2008 נערכה חפירה בגבעת זיקית שממזרח למושב שקף (הרשאה מס' 5403-A; נ"צ 194463/602940; איור 1), לקראת סלילת כביש 358. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי ישראל, נוהלה על ידי י' באומגרטן ונ"ש פארן (צילום שטח), בסיוע מ' עין גדי (ניהול שטח), י' לנדר (מנהלה), ד' לוי (GIS/GPS), מ' וולוק (רישום), צ' שגיב (צילום שטח), חברת Sky View (צילום אוויר), ו' אסמן ומ' קונין (מדידות ושרטוט), א' בלשוב וד' פורצקי (תכניות), ד' גזית (צילום ממצא), י' פז וס' מזרחי (ממצא כלי החרס), א' גנור (רפאות כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), א' קרסיק וא' ג'רמן-לבנון (תיעוד דיגיטלי), א' נאור (מעבדת מתכות), מ' שמר (כלי צור), ל' זייגר (ציור כלי צור), י' עבאדי-רייס (כלי אבן), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ז' תורג'מן-יפה (עצמות בעלי חיים) וא' בוארטו (תיארוך פחמן 14).

גבעת זיקית (רסם א-זאעיקה), שמדרום ליובל של נחל לכיש ובמרחק של כ-12 ק"מ מדרום-מזרח לתל לכיש, מאופיינת בשכבת כיסוי של סלע גיר קשה וסדוק על גבי שכבת סלע גיר רך. בסקר מפת אמציה זוהו בגבעה לראשונה שרידי יישוב (כ-35 דונם) מתקופות הברונזה הקדומה 2–3, הברונזה הביניימית, הברזל 2ב', ההלניסטית, הרומית והביזנטית (דגן תשס"ז: אתר 547). בבחינה מחדש של ממצא כלי החרס שנאסף בגבעת זיקית בסקר מפת אמציה, כחלק ממחקר של המדרג היישובי של תקופת הברונזה הקדומה (לוי-רייפר תשס"ה:210–211, אתר 178), הוצע כי בגבעה התקיימה עיירה בתקופת הברונזה הקדומה 3. בחפירה שנערכה בשנת 1991 במורד הגבעה, במרחק כ-20 מ' מצפון לחפירה הנוכחית, התגלו מערות המתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה 3 (י' באומגרטן, מידע בעל פה [איור 1: 3077-A]).

בחפירה הנוכחית נפתחו 62 ריבועים (147 מ"ר), שחולקו לשלושה שטחים (A–C; איור 2). התגלו שרידי כפר, ובהם מתחמים אדריכליים ומערות חצובות, ששימשו למגורים ולפעילות חקלאית; זוהו בהם ארבע שכבות יישוב (1–4). שכבה 1 תוארכה לפרק הזמן המוקדם של תקופת הברונזה הקדומה 1ב', המקביל לשכבה C בתל ערני (Yekutieli 2000; 2006). שכבה 2 תוארכה לפרק הזמן המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה 1ב' (לרקע על תקופה זו, ר' Yekuteli 2000), והובחנו בה שלושה שלבים אדריכליים (שלבים 2א'–2ג'). שכבה 3 תוארכה לתקופת הברונזה הקדומה 3, וזוהו בה שלושה שלבי יישוב (שלבים 3א'–3ג'). בשכבה 4 התגלו קירות מאוחרים, אולי קירות תמך של מדרגות עיבוד, שלא ניתן לתארכם ואי אפשר לייחסם ליישוב הקדום. באתר נמצאו פזורים חרסים, כלי צור, ובהם להבי מגל, כלי אבן, ובהם כלי שחיקה וכתישה, ועצמות בעלי חיים, לרבות עצמות בקר וצאן.

שכבה 1 — תקופת הברונזה הקדומה 1ב', פרק הזמן הקדום (ערני C)

בשטחים B ו- Cהתגלו קירות אחדים שנבנו מאבני שדה, שחלקם מתחברים אולי ליחידה אדריכלית (בריבועים G–H/18–19), ומתקנים. בשטחים A ו-C נעשה שימוש במערות (מערות 1–3, 5). התקרה של מערה 3 קרסה ולכן היא לא נחפרה.

שרידים אדריכליים ומתקנים. במזרח שטח B (ריבועH19 ) התגלו קירות דו-פניים שנבנו מאבני שדה, המתחברים יחדיו לפינת מבנה. בפינה זו נחשפו זרעים של גפנים וזיתים. מצפון-מערב נחשף קיר דומה (ריבוע G18) השייך אולי לאותו מבנה (איור 3). מדרום לפינת המבנה נחשפו בדלי קירות שנבנו משורה אחת של אבנים (ריבועים H20 ו-H25); לא ברור למה שימשו. בשטח C, מדרום למבנה, נחשף קיר דו-פני (ריבוע H21), שאליו ניגש ממזרח מפלס אדמה אפורה ועליו שתי קערות מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'; ייתכן שזהו מפלס חיים של מבנה נוסף. בדרום שטח C (ריבוע G26) נחשף קיר דו-פני נוסף, שאולי היה אף הוא חלק ממבנה. נוסף על כך, בשטח B התגלו שני מתקנים, שנחצבו בסלע ונתחמו בשורת אבני שדה (ריבוע E17), וקיר מעוגל, שהשתמר ככל הנראה ממתקן או ממגורה (ריבוע F15).

מערה 1 (10.92 × 13.74 מ' מידות מרביות, כ-2 מ' גובה) נחצבה בסלע גיר קשה. פתחה לא התגלה, והחפירה בה נערכה לאחר הסרת חלק מהתקרה בכלי מכני. רצפת המערה היא סלע מוחלק, ונחצבו בה ספלולים ואגנים (איור 4) ששימשו להפקת מזון. מערות דומות ובהן מתקנים חצובים נחשפו בעבר בשטח 1500 בתל לכיש ותוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (ר' לדוגמא מערות 1523 ו-1535; Tufnell 1958: Pl. 3:1, 2, 5).

מערות 2 ו-3 (איור 5). מצפון למערות נחשף מסדרון בנוי (כ-4 מ"ר), המוליך מצפון-מזרח לדרום-מערב ונתחם בקירות שנבנו מאבני שדה. המסדרון הוביל אל מסדרון נוסף (כ-13 מ"ר), הניצב אליו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח, שחלקו נחצב בסלע וחלקו נתחם בקירות שנבנו מאבני שדה. מסדרון זה הוביל צפונה אל מערה 2 ודרומה אל מערה 3. במערה 2 נחשף חלל מבוא, ובדופנותיו תעלה חצובה, אשר הוביל אל חלל נוסף מלבני. במערה 2 התגלו שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'.

מערה 5 (12.86 × 18.18 מ' מידות מרביות). למערה שני פתחים, האחד במרכז הדופן המזרחית והשני בהמשך דופן זו מצפון (ריבוע G20). הפתח השני סגלגל והוביל אל המערה דרך מחילה חצובה שאפשרה מעבר בזחילה בלבד. בתוך הפתח הסגלגל ובמחילה התגלה ממצא שעיקרו מתקופת הברונזה הקדומה 3 (ר' הלן), אך ייתכן שהחציבה נעשתה כבר בתקופת הברונזה הקדומה 1ב'. רצפת המערה היא סלע מוחלק, ונחצבו בה אגנים וספלולים ששימשו להפקת מזון. בתוך המערה, מדרום לפתח שבמרכז הדופן המזרחית, נחשפו חרסים פזורים מהשלב הקדום של תקופת הברונזה הקדומה 1ב', המלמדים שבשלב זה השתמשו במערה לראשונה. מערה 5 מזכירה בתכניתה את מערה 1 ואת המערות שנמצאו בשטח 1500 בתל לכיש (ר' לעיל).

שכבה 2 — תקופת הברונזה הקדומה 1ב', פרק הזמן המאוחר

בשטח C (ריבועים F–G/25–26) התגלו שרידי מבנה ובו שלושה שלבים אדריכליים (שלבים 2א'–2ג'). לא ניתן לקבוע בוודאות האם השלב המאוחר (2ג') שייך למבנה זה או שאלה שרידים אדריכליים של מבנה אחר, שנבנה לאחר שהמבנה הקדום יצא משימוש. קירות המבנה הם קירות דו-פניים שנבנו מאבני שדה. במבנה התגלו שלושה חללים: מטבח (?; חדר 1), מחסן (?; חדר 2) וחצר גדולה (חצר 3). במטבח (כ-7.5 מ"ר), שקירותיו הדרומי והמערבי לא נחשפו, התגלה טבון עגול (איור 6), שנבנה בשקע טבעי בסלע ונתחם בשורת לבנים. בעת חשיפתו הוא היה מכוסה בשכבה עבה של חומר לבן (סיד?) שסתם אותו. במחסן התגלו שני מקטעים קטנים מרצפת טיח ומשכבת אפר. בשכבת האפר נחשפו 25 קערות, רובן תמימות, וכלי אגירה אחדים (איור 7). בחצר (כ-45 מ"ר) נחשפה ממגורה עגולה (איור 8), שניגש אליה ריצוף אבן; הריצוף התגלה רק בחלקה המערבי של החצר. הממגורה והריצוף יוחסו לשלב 2א' הקדום בשכבה. בשלב 2ב' צומצם שטח החצר בבנייה של קיר תוחם מזרחי על הממגורה; הוא הקטין אותה לחצי. ריצוף החצר המשיך לשמש גם בשלב זה. בשלב 2ב' התגלו בממגורה שני פיטסים ושלושה קנקנים שלמים, ששימשו לאחסון של תוצרת חקלאית (איור 9). השרידים האדריכליים משלב 2ג' הם קירות דו-פניים היוצרים פינה. הם נבנו על השרידים משלב 2ב' ותחמו את הטבון ממזרח. במהלך החפירה לא זוהה מפלס חיים הקשור בקירות אלה.

שכבה 3 — תקופת הברונזה הקדומה 3

בשכבה זוהו שלושה שלבי יישוב במתחמים אדריכליים ובמערות (שלבים 3א'–3ג'). בשלב 3א' הקדום נעשה שימוש במערות 2–4, שחלקן שימשו כבר בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (ר' לעיל). בשלבים המאוחרים (שלבים 3ב'–3ג') נבנו ארבעה מתחמים אדריכליים (1–4), חודש שימוש במערות 1 ו-5 והחל שימוש במערה 6.

שלב 3א'

מערות 2 ו-3 (ר' איור 5). בראשית תקופת הברונזה הקדומה 3 יושבה מחדש מערה 2, ואולי גם מערה 3. במערה 2 נמצאו כלי חרס מתקופה זו. בשלב כלשהו נחסמו פתחי המערות בקירות וכך גם המעברים של המסדרונות שהובילו אליהן. דגימת פחמן 14 של עץ ממילוי שסתם את המסדרונות תוארכה לסוף תקופת הברונזה הקדומה 2 וראשית תקופת הברונזה הקדומה 3. נראה כי משך השימוש במערות היה קצר.

מערה 4. פתח המערה נסתם במפולת של אבנים גדולות (איור 10). במערה נחשפו שלושה קירות, שנבנו מאבני שדה וחילקו אותה לשלושה חללים. בחללי המערה התגלו כלי חרס המאפיינים פעילות ביתית: קערות, טסים, פערורים, קנקנים ופכים. תכנית המערה דומה לזו של מערות מגורים מתקופת הברונזה הקדומה 3, שנחשפו ברמת בית שמש (מערות B4–B2; Paz and Mizrahi 2023: Figs. 7–8) וכן בתל לכיש בשטח 6000 (מערות 6013, 6031; Tufnell 1958:297–299, 303, Fig. 17) ובשטח 1500 (מערה 1535; Tufnell 1958:266–267, Pl. 3:2).

בחלל הדרומי של המערה נחשפה קבורה של שני פרטים, זכר ונקבה, בשנות ה-50 וה-40 (בהתאמה) לחייהם. מתחת לעצמות נחשף מפלס שרפה, הקשור אולי לקבורה. לא ניתן לקבוע האם הקבורה היא מסוף הפעילות בשלב 3א' או מתחילת הפעילות בשלב 3ב', לפני בניית מתחם 1 (ר' להלן).

שלבים 3ב' ו-3ג'

מתחמים אדריכליים 1–4 נבנו בשלב 3ב', ובהם חדרים וחצרות. למתחמים קירות חיצוניים משותפים, שנבנו משני פנים של אבנים מהוקצעות ומילוי אדמה ואבנים ביניהן. המתחמים לא נחפרו בשלמותם ופתחיהם לא נחשפו. בנוסף למתחמים נחשפו שרידים אדריכליים, הקשורים אולי למתחמים נוספים. הפתח למערה 5 נחשף בחצר שבין מתחמים 3 ו-4. בשלב 3ג' נעשו שינויים אדריכליים בחלק מהמתחמים, כמו תיקון קירות ובנייה של קירות מחיצה. במתחם 2 נערכו שינויים מרחיקי לכת ששינו את תכנית המבנה כולו: החדרים הורחבו בהסרת קירות בין חדרים סמוכים, והמעבר למסדרון שהוביל למערה 6 (ר' להלן) נחסם והיא יצאה משימוש.

מתחם 1 (כ-100 מ"ר גודלו המשוער; איור 11). המתחם נחשף בחלקו ובו חצר גדולה מלבנית (חצר 1; 60 מ"ר גודל משוער) ושלושה חדרי אורך (2–4) מצפון לה. רצפת החצר עשויה עפר מהודק, ובמרכזה התגלה בסיס עמוד המלמד כנראה שהחצר הייתה מקורה. בחדר 2 נחשף מתקן רבוע, שנבנה מלוחות אבן גדולים ושטוחים שהוצבו אנכית. החלק הדרומי-מערבי של המתחם לא נחשף במלואו, אולם על סמך שחזור הקירות נראה שהפינה הדרומית-מערבית של המתחם הייתה בנויה מעל פתח מערה 4. לפיכך נראה שבניית המתחם ביטלה את השימוש במערה זו.

מתחם 2 (כ-200 מ"ר; ר' איור 3). חלקו המזרחי של המתחם לא נחשף בשלמותו. בשלב 3ב' (איור 12) נבנו שלושה חדרים (1, 3, 7) ושלוש חצרות (2, 5, 6). בחצר 2 נחצב מסדרון תת-קרקעי (W69 ו-W70; איור 13), הנתחם בשני קירות וקורה בלוחות אבן גדולים; הוא הוביל אל מערה 6. לא ברור אם בשלב זה היה מעל המסדרון חדר או חצר. סמוך למסדרון מצפון נחשפה ממגורה עגולה (L555), הקשורה אולי לפעילות במערה בשלב זה. בחצר 5 נחשפה רצפה שנבנתה מאבנים שטוחות (איור 14).

בשלב 3ג' (איור 15) אוחדו חדר 1 וחצר 2 בהסרת הקיר שחצץ ביניהם. מערה 6 והמסדרון שהוביל אליה בוטלו ונחסמו, ומעליהם נבנה חדר מלבני (חדר 4); בחדר התגלה טבון ששימש לבישול (איור 16). חצר 5 הורחבה למזרח בהסרת הקיר שחצץ בינה לבין חדר 3 וביטול החדר. רצפת האבנים השטוחות שהתגלתה בחצר 5 הוחלפה ברצפת טיח (ר' איור 14). חצר 6 וחדר 7 המשיכו ככל הנראה לשמש מבלי שחלו בהם שינויים.

מתחם 3 (כ-150 מ"ר גודל משוער; ר' איור 3) נחפר באופן חלקי. בשלב 3ב' נבנו בו שלושה חדרים (1, 2, 4) ושתי חצרות מקורות (3, 5). בחצרות התגלו שלוש ממגורות עגולות: שתיים בחצר 3 (איור 17) ואחת בחצר 5. בחדר 1 נחשפה תשתית של רצפה, עשויה מאדמה בהירה מהודקת, ועליה שלושה מתקנים (איור 18), שניים מהם נתחמים בלוחות אבן ניצבים והשלישי הוא מכתש אבן. בחדר 2 נחשף מפלס חיים ובו פערור מרוסק (איור 19).

בשלב 3ג' נבנה מחדש הקיר המפריד בין חדרים 1 ו-2. בחדר 2 נחשף קיר מחיצה, שנבנה משורת אבנים ותחם בחלק הצפוני של החדר חלל מלבני קטן, אולי עבור אחסון.

ממערב למתחם נחשף חדר נוסף (6), המופרד מהמתחם בסמטה מרוצפת באבני שדה שטוחות (איור 20). פני הסלע בחדר 6 גבוהים, ומפלס הרצפה לא השתמר. בחדר נחשפה מחבצה תמימה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (איור 21). הימצאותה של המחבצה בתוך מבנה מתקופת הברונזה הקדומה 3, יכולה ללמד שרצפת החדר הייתה במפלס גבוה יותר שלא השתמר.

מתחם 4 (110 מ"ר גודל משוער). היקף החפירה במתחם זה היה מצומצם, ולכן תכניתו אינה ברורה. בשלב 3ב' נבנו שתי חצרות (1, 4) וחדר (3); ייתכן שחצר 4 היא חלק ממתחם אחר שלא נחשף. במערבה של חצר 1 נחשפו שרידי ספסלים הנסמכים אל קיר החצר. חדר 3 נחשף חלקית וקירותיו הדרומי והמערבי לא השתמרו. בחדר התגלו אגנים עם חדק, סיר בישול ופערורים. בשלב 3ג', חדר 3 צומצם, ובחלקו הצפוני נבנה חדר נוסף (חדר 2). בחדר 2 נחשפה שכבת אפר, המלמדת שהחדר שימש לבישול. כמו כן נחשפו בחדר 2 אגנים ופערורים.

מערה 1. חודש השימוש באגנים ובספלולים החצובים, ששימשו להפקת שמן ויין (ר' איור 4). ייתכן כי השימוש במערה חודש כבר בשלב 3א', אך לא ניתן לקבוע זאת בוודאות. כלי החרס שנחשפו במערה תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 3, ורובם אופייניים לפעילות ביתית: קערות, פערורים, קנקנים ופכים.

מערה 5. הכניסה למערה עברה בחצר מקורה, שנוספה בין מתחמים 3 ו-4, ונחצב בה מסדרון תת-קרקעי התחום בשני קירות (איור 22). הפתח הסגלגל משכבה 1 המשיך לשמש גם הוא בשלב זה, והספלולים והאגנים החצובים הוחזרו לפעילות. בתחתית אחד הספלולים נחצבה תעלה לניקוז נוזלים (איור 23), המזכירה את המתקנים המסורתיים להפקת שמן זית. במערה נחשפה כמות גדולה של כלי אגירה, ובהם אגנים עם חדק ופערורים, המלמדת שהיא שימשה להפקת שמן זית ויין ולאחסונם. בדופן הצפונית-מערבית של המערה נחשף מעבר אל מערה 6.

שכבה 4

נחשפו קירות מאוחרים שלא ניתן לשייך ליישוב הכפרי מתקופות הברונזה הקדומה 1ב' ו-3. ייתכן שאלה הם קירות של מדרגות עיבוד, בדומה לקירות הרבים שהתגלו בסקר אמציה, המלמדים על פעילות חקלאית במקום (דגן תשס"ח: אתר 102). בשטח B נחשף קיר, שנבנה צמוד לקירות הצפוני והמזרחי של מתחם 1 ויחד איתם יצר קיר רחב (כ-2 מ' עובי). הקיר נבנה בכיוון שונה מקירות המתחם, ולכן נראה שהוא מאוחר להם. בשטח C (בריבועים G23–G24) נחשף קיר המאוחר למתחם 4, שנבנה משורת אבנים מהוקצעות, בניצב לקיר המערבי של המתחם. כן נחשפו קיר דו-פני (בריבוע E24), שנבנה מאבנים מהוקצעות, ושרידים של קירות נוספים (בריבוע H21).

סיכום

בגבעת זיקית נחשף כפר פרוז, שהיה כנראה חלק מהמערך היישובי בסביבת נחל לכיש בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (שכבות 1 ו-2); העיר המרכזית במערך זה שכנה בתל ערני (איור 24). הממצא הבוטני שהתגלה בשכבה 1, ובו זיתים וגפנים, וכן כלי הצור והאבן וממצא הפאונה, מלמדים שכלכלת הקיום בכפר התבססה על דגן, פירות ורעיית עדרים. הגפן והזית הפכו בתקופת הברונזה הקדומה למרכיב חשוב בדיאטה והתווספו לחיטה שהייתה הדגן המרכזי (Zohary, Hopf and Weiss 2013:5, 23). מערות 1, 2 ו-5 שימשו להפקת מזון בשלב הקדום של תקופת הברונזה הקדומה 1ב', בשכבה 1. כיוון שנחשף מעט מאוד משכבה זו, קשה לקבוע את היחס בין המערות למבנים. לא נחשפו עדויות לשימוש חוזר במערות אלה בשכבה 2. בנייה מחדש של היישוב בתקופת הברונזה הקדומה 3 (שכבה 3) ביטלה שרידים קדומים משכבות 1 ו-2. בשלב הקדום של שכבה 3 (3א') נחשפו ממצאים במערות בלבד, ללא שרידים אדריכליים. בשלבים המאוחרים של השכבה (3ב'–3ג') נחשפו ארבעה מתחמים אדריכליים, שכל אחד מהם כולל כמה חדרים וחצרות, ועל כן נראה כי הם שימשו למשפחות מורחבות ולא גרעיניות.

בחפירה נחשפו שש מערות תת-קרקעיות. השימוש בחללים תת-קרקעיים מוכר בארץ כבר מהתקופות הפרהיסטוריות (בר-יוסף וגרפינקל תשס"ח:303–306). בתקופת הברונזה הקדומה 1 היה השימוש בחללים תת-קרקעיים נפוץ בבקעת ערד ובשפלת יהודה. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשכבה 4 בתל ערד, שבה התגלה מתחת למבנה חלל תת-קרקעי ובו ספלולים (Amiran 1978:18), ובתל חליף בתקופת הברונזה הקדומה 1א' (Levy et al. 2001). בתל לכיש הובחנה המשכיות של השימוש בחללים תת-קרקעיים מהתקופה הכלקוליתית לתקופת הברונזה הקדומה 1; בחללים אלה בשטח 1500 התגלו גם מתקנים חקלאיים, בדומה לאלה שהתגלו במערות בחפירה. בתקופת הברונזה הקדומה 3 חזרו החללים התת-קרקעיים לשמש למגורים או לתעשייה, כפי שהתגלה גם בשטחים 1500 ו-6000 בתל לכיש; חלקם הוסבו לשמש לקבורה (Tufnell 1958:266–277, 297–300). מערות דומות מתקופות הברונזה הקדומה 1ב' והברונזה הקדומה 3, ובהן מתקנים חקלאיים, נחשפו גם סמוך לתל ירמות (הבר 2017; Paz et al. 2017; Paz and Mizrahi 2023). היישוב הכפרי מתקופת הברונזה הקדומה 3 בגבעת זיקית הוא היחיד בדרום הלבנט שבו התגלו חללים תת-קרקעים מתחת למבני מגורים.

השימוש בספלולים היה נפוץ במרחבים הכפריים בתקופת הברונזה הקדומה עבור ייצור שמן זית (Sabatni 2019). דוגמא לכך ניתן למצוא במערה 5, שבה נחשף ספלול, שבתחתיתו נחצבה תעלה לניקוז נוזלים (ר' איור 23), המזכירה את המתקנים המסורתיים להפקת שמן זית. כן נחשפו במערה 5 פערורים רבים, קנקנים ושישה אגנים עם חדק, המלמדים שהמקום שימש להפקת שמן זית ויין וכן לאחסון. מצפון לשטח החפירה נחשפו בעבר מערות נוספות (הרשאה מס' 3077-A) וסמוך לשטח התגלתה בסוף החפירה מערה נוספת שרק תועדה, ולכן אפשר להניח כי בגבעת זיקית יש מערות נוספות שטרם התגלו.

הפניות

בר-יוסף ע' וגרפינקל י' תשס"ח. הפרהיסטוריה של ארץ ישראל — תרבות האדם לפני המצאת הכתב. ירושלים.

דגן י' תשס"ז. מפת אמציה (109): כרך 2, האזור הדרומי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.

הבר מ' 2017. בית שמש, רמת בית שמש ד2 (א'). חדשות ארכיאולוגיות 129. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25255-he

לוי-רייפר א' תשס"ה. תולדות ההתיישבות בשפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה לאור החפירות והסקר הארכיאולוגי. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן. רמת גן.

References

Amiran R. 1978. Early Arad I: The Chalcolithic Settlement and Early Bronze City; First–Fifth Seasons of Excavations, 1962–1966 (Judean Desert Studies). Jerusalem.

Levy T.E., Alon D., Brink E.C.M. van den, Kansa E.C. and Yekutieli Y. 2001. The Protodynastic/Dynasty 1 Egyptian Presence in Southern Canaan: A Preliminary Report on the 1994 Excavations at Nahal Tillah, Israel. In S.R. Wolff ed. Studies in the Archaeology of Israel and Neighboring Lands in Memory of Douglas L. Esse (Studies in Ancient Oriental Civilization 59 and ASOR 5). Chicago and Atlanta. Pp. 411–446.

Paz Y., Akerman O., Avni Y., Ben-Hur M., Birkenfeld M., Langgut D., Mizrahi A.S., Weiss E. and Porat N. 2017. An Early Bronze Age Fertilized Agricultural Plot Discovered Near Tel Yarmouth, Ramat Bet Shemesh, Israel. JAS Reports 15:226–234. https://doi.org/10.1016/j.jasrep.2017.08.001

Paz Y. and Mizrahi A.S. 2023. Subterranean Spaces Outside Tel Yarmouth—Evidence of Early EB IB Burials, EB III Dwellings and Agricultural Activities. In O. Sion, O. Shalev, B. Storchen and Y. Zlinger eds. Along the Road to Beit Shamash (I Samuel 6:12): Archeological Studies of the Ramat Bet Shemesh Region. Jerusalem. Pp. 49–86. https://doi.org/10.2307/jj.9941115.8

Sabatni S. 2019. Olive Oil in Southern Levant: Rise and Fall of an Economy in The Early Bronze Age. In E. Gallo ed. Conceptualizing Urban Experiences: Tell es-Sultan and Tall al-Ḥammām Early Bronze cities across the Jordan (Studies on the Archaeology of Palestine and Transjordan 13). Rome. Pp. 247–263.

Tufnell O. 1958. Lachish (Tell ed-Duweir) IV: The Bronze Age (The Wellcome Archaeological Research Expedition to the Near East Publications IV) (2 vols.). London–New York–Toronto.

Yekutieli Y. 2000. Early Bronze Age I Pottery in Southwestern Canaan. In G. Philip and D. Baird eds. Ceramics and Change in the Early Bronze Age of the Southern Levant (Levantine Archaeology 2). Sheffield. Pp. 129–152.

Yekutieli Y. 2006. The Ceramics of Tel ‘Erani, Layer C. Journal of the Serbian Archaeological Society 22:225–242.

Zohary D., Hopf M. and Weiss E. 2013. Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Domesticated Plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin. Oxford. https://doi.org/10.1093/acprof:osobl/9780199549061.001.0001