(A-8684) חורבת צריפין

עידן יוניש, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-8684

דוח חפירה

בחודש מאי 2020 נערכה חפירת בדיקה בשוליה המזרחיים של חורבת צריפין, ממערב לכביש 44 (הרשאה מס' 8684-A; נ"צ 186108-24/651831-44; איור 1), לקראת הנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה מקומית באר יעקב, נוהלה על ידי ע' יוניש (צילום שטח, מדידות ושרטוט), בסיוע ר' טואג (בדיקות מקדימות), י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ח' טורגה (כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), מ' אינטראטור (עצמות בעלי חיים), ל' סנדברג (נומיסמטיקה), ד' גזית (צילום מעבדה), י' טפר (הנחיה) וי' קורנפלד וע' עזב מרשות העתיקות.

בשטח החורבה התגלו בעבר שרידי יישוב המתוארכים למן התקופה הביזנטית ועד ימינו (לרקע נוסף, ר' כהן-תבור 2008; טואג 2011). בחפירה נפתחו שני ריבועים (4DE ו-5EF; איור 2), ונחשפו בהם מפלסי חיים מהתקופה האסלאמית הקדומה אשר הכילו שברי כלי חרס וזכוכית, מטבעות ועצמות בעלי חיים.

בריבוע 4DE נחשפו בעיקר שברי גוף של כלי חרס אשר לא ניתנים לזיהוי, וכן עצמות בעלי חיים (L101 ו-L103). בלוקוס 101 נמצא גם מטבע מהתקופה הביזנטית. המטבע, בעריך של חמש נומיות (Pentanummium), הוא חיקוי מקומי של טיפוס אימפריאלי, אשר הונפק ככל הנראה באשקלון במאה הו' לסה"נ (ר"ע 180804). בחלקו הדרומי–מערבי של ריבוע 5EF נחשף קצהו של בור אשפה (L105; איור 3), אשר הכיל שברי כלי חרס רבים מהתקופה האסלאמית (סל 1019; המאות הח'–הי"א לסה"נ), ובהם קדרה המתוארכת למאות הח'–הי"א לסה"נ (איור 1:4) וקנקני שק המתוארכים למאות הו'–הח' לסה"נ (איור 2:4–7). בבור התגלתה כמות גדולה של שברי גוף של כלי חרס אשר לא ניתנים לזיהוי.

על פני השטח מסביב לריבועי החפירה ובראש המחיצות התגלו כמה פריטי זכוכית, המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת–האסלאמית הקדומה, ומטבע ממלוכי שחוק (L100; ר"ע 180803), המתוארך למאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (1350–1450 לערך).

ממצא הזכוכית

יעל גורין-רוזן

בחפירה נמצאו ארבעה פריטי זכוכית, ובהם שלושה שברי כלים וגוש זכוכית. בבור אשפה 105 נמצאו שני שברי בסיסים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (לא צוירו), האחד הוא אמצע בסיס קערה עם צלקת גסה של מוט זגג, והשני הוא בסיס בקבוק שטוח, קעור מעט במרכזו.

על פני השטח (L100) נמצא שבר קטן של ידית שלה כפל צבוט (איור 1:5), המכונה Thumb rest. הידית עשויה מזכוכית בגוון ירקרק–כחלחל המשוכה כחוט עבה, מקופל, צבוט ומשוטח למעין דיסקית (איור 5: 1b). אופן העיבוד ועקבות כלי העבודה ניכרים בהבדלים הדקים שיש בין הצדדים (איור 5: 1c ,1a). ידיות מהסוג הזה החלו להופיע בתקופה הרומית המאוחרת ונפוצו מאוד בתקופה האסלאמית הקדומה. טיב הזכוכית וגונה מתאים יותר להופעה המאוחרת של ידיות צבוטות באופן זה, תאריך התואם את השכבה האסלאמית הקדומה באתר. ידיות שלהן כפל צבוט בחלק העליון ולעיתים גם בחלק התחתון נמצאו ברמלה, ובהן למשל שלוש ידיות שונות שנמצאו בשטח A בחפירה בקניון עזריאלי ברמלה (Winter 2022:396–397, Fig. 7:2–4, ושם הפניות לחפירות נוספות ברמלה ובבית שאן). לידית מס' 2 מהחפירה ברמלה יש שתי צביטות כאלה, האחת בחלק העליון והשנייה בחלק התחתון. שבר הידית שהתגלה בחפירה הנוכחית דומה לשתי הצביטות בידית מרמלה וסביר להניח שמקורו בידית מטיפוס זה. לפי הגוון וטיב הזכוכית שממנה עשויות שלושת הידיות שנמצאו ברמלה נראה שזמנן בתקופה האומיית או בראשית התקופה העבאסית (המחצית השנייה של המאה הז' והמאה הח' לסה"נ).

גוש הזכוכית (איור 2:5) התגלה בבור אשפה 105. זהו גוש מוארך של זכוכית גולמית, שחתכו משולש (איור 5: 2b), שני הקצוות שבורים ופאותיו משובררות. הוא דומה בצורתו ללהב עשוי מצור או מאובסידיאן (איור 5: 2a). גוש זה יכול להיות נתז מגוש זכוכית גדול יותר שיועד להתכה בכבשן לייצור כלי זכוכית, אך השברור של המקצועים (החיבור בין פאות המשולש) יכול להצביע על שימוש נוסף שנעשה בגוש הזכוכית לצורך חיתוך. לשימוש בזכוכית לצורכי חיתוך יש אישוש במקורות הכתובים, למשל במלאכת האריגה, כפי שמופיע בתלמוד הבבלי "... רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ... זְכוּכִית, כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר [כישור האורגים]" (בבלי, משנה שבת ח, ו; גרוסמרק 155:1989) או במלאכת השחיטה וחיתוך הבשר "... בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה..." (בבלי, חולין טז, ב).

לאור המקורות יש להניח שהשימוש בגושי זכוכית לחיתוך היה נפוץ, אך עם זאת עד היום פורסמו רק דוגמאות ספורות של גושי זכוכית משובררים בהקשר שיכול להעיד על שימוש בהם למלאכות הבית ולא בהקשר של התכה בבית מלאכה לזכוכית. גוש זכוכית מוארך שעוצב במכוון ככלי דמוי להב נמצא בחפירה ברחוב הדגל בעיר העתיקה בירושלים (כצנלסון 2021: איור 2:14, ר' שם הפניה לכלי דומה מג'רש שתוארך על סמך הקשרו למאה הו' לסה"נ).

על פי הגוון וטיב הזכוכית של הגוש מחפירה זו בחורבת צריפין יש להניח שתאריכו בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה האומיית ולא קודם לכן.

אף שהממצא בחפירה זו דל, גוש הזכוכית שנחשף בה יכול להעיד על תעשיית זכוכית באתר או בסביבתו או על שימוש נוסף בלהב זכוכית למלאכות נוספות.

עצמות בעלי החיים

מידורי אינטראטור

בחפירה התגלה מכלול קטן של עצמות בעלי חיים (טבלה 1). זיהוי העצמות נערך באמצעות האוסף ההשוואתי של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה. עצמות הניתנות לזיהוי תועדו לפי השיטות שהתווה ליימן (2008). מכלול שרידי בעלי החיים מהחפירה כולל בעיקר שברי עצמות, ובהם מעט מאפיינים הניתנים לזיהוי. שרידי בעלי החיים שמקורם בלוקוסים 101 ו-103 מגיעים מהקשרים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. בלוקוס 105 נמצאו שרידי בעלי חיים שמקורם בבור אשפה מהתקופה האסלאמית הקדומה. סך הכל קוטלגו 10 עצמות ושיניים, ובהן תועדו המין, סוג העצם, הגיל ונתונים טפונומיים. המכלול כולל שרידים של גמל (.N=1 ;Camelus sp), בקר (N=2 ;Bos), עז/כבש (N=2 ;Capra/Ovis) וחמור (.N=5 ;Equus sp). כל השיניים שנמצאו היו של פרטים בוגרים, והובחנה בהן שחיקה מסוימת. בעצמות שהשתמר בהן אחד הקצוות (אפיפיזה) הובחנו סימני איחוי, המלמדים שהן שייכות לפרטים בוגרים.

בחינת פני השטח של העצמות העלתה כי הן לא נחשפו לאש או לנזקי מזג אוויר. הסימן הטפונומי היחיד הוא כרסום של טורף בקצה הדיסטלי של עצם מסרק יד (מטקרפוס) אחת של בקר. אין על העצמות עדויות לפעילות אנושית של קצבות (חיתוך).

לסיכום, מכלול שרידי בעלי החיים שנמצא בחפירה הוא קטן מאוד, ולכן אינו מאפשר להסיק מסקנות כלשהן לגבי כלכלת האתר.

בחפירה נחשף אזור פעילות מהתקופה האסלאמית הקדומה, שהוא המשך של שרידי יישוב מתקופה זו שנחשפו באתר בעבר (כהן-תבור 2008). האתר שכן קרוב לדרך הראשית שעברה בין עיר הנמל יפו לירושלים, ולכן ניתן לשער שהוא שימש גם כתחנת מעבר למשתמשי הדרך. קרבתו של האתר לעיר רמלה מלמדת כי הוא היה כנראה חלק מהעורף החקלאי והתעשייתי של העיר.

הפניות

גרוסמרק צ' 1989. תעשיית הזכוכית היהודית בארץ-ישראל בשלהי ימי בית שני ובימי המשנה והתלמוד. עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה. חיפה.

טואג ר' 2011. חורבת צריפין (מזרח). חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1702-he

כהן-תבור א' 2008. חורבת צריפין. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.814-he

כצנלסון נ' 2021. ממצא זכוכית. בתוך יבגני ד' כגן. ירושלים, העיר העתיקה, רחוב הדגל. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25979-he