(A-9530) עילבון

נועם זילברברג, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9530

דוח חפירה

בחודש אפריל 2023 נערכה חפירת בדיקה בעילבון (הרשאה מס' 9530-A; נ"צ 237832-937/749871-926; איור 1), לקראת בניית בית פרטי. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי נ' זילברברג (צילום שטח), בסיוע א' שיכמן (חתכי בדיקה), א' קליינר (צילום רחפן ופוטוגרמטריה), י' יעקובי וי' זילפה (מנהלה), ר' בארי (הנחיה מדעית), י' אלכסנדר וע' שטרן (כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור חרסים), א' שפירו (מפת איתור וצילום ממצא) ופועלים מכפר מנדא.

החפירה נערכה במורדותיה הצפוניים של שלוחה שעליה שוכן היישוב עילבון, הצופה אל העיר מע'אר ואל אפיק נחל צלמון ומאגר צלמון, בשוליה המזרחיים של בקעת בית נטופה. הגרעין הקדום של הכפר משתרע בראש השלוחה, ומקור המים שלו היה עין עילבון, הנובע למרגלות הכפר ממערב לכביש 806. האתר מזוהה עם היישוב הקדום עילבו — כפר יהודי מהתקופה הרומית, אשר ישבה בו משפחת הקוץ (דברי הימים א', כ"ד, י'; עזרא ב', ס"א; קליין תש"ו), שנמנתה על אחת ממשמרות הכהונה שנמלטו מירושלים אל הגליל לאחר חורבן הבית השני.

בסקרים וחפירות שנערכו בעילבון בעבר התגלו שרידי יישוב מעטים וממצא כלי חרס רב המלמד על התיישבות במקום בתקופות הברזל 2, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית (ח"א תשכ"ג; חושקר 2013 [איור 1: 6528-A]; פייג 2011 [איור 1: 5878-A]; צינמון 2015 [איור 1: 6783-A]; קליין ודיסטלפלד 2023 [איור 1: 1071-S]; ברגר וגליק 2026 [איור 1: A-9446 ו-A-9497]; Conder and Kitchener 1881:364, 381; Leibner 2009; הרשאות מס' A-9862 ,A-9716 ,A-9636).

שטח החפירה (איורים 2–4; מודל תלת-ממד) משתרע במדרון מדורג המשתפל לצפון, ובו לפחות שלוש מדרגות עיבוד חקלאיות שכוסו במשך השנים בצמחייה עבותה. בחתכי בדיקה שקדמו לחפירה זוהו חרסים, סימני חציבה וקירות טרסה. בחפירה נחשפו מחצבה קדומה, כנראה מהתקופה הרומית, שעליה נבנו קירות של מדרגות עיבוד חקלאיות, המתוארכים לכל המאוחר לתקופה הממלוכית. מכלול החרסים שנאסף בחפירה מתוארך בעיקר לתקופות הרומית והממלוכית, אך התגלו גם חרסים ספורים שתוארכו לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

מחצבה קדומה. בכל שטח החפירה נחשפו שרידי מחצבה (L12–L10; איורים 5–7), הכוללים סימני חציבה של אבנים, מדרגות חציבה, תעלות חציבה ותעלות ניתוק. בנקודה העמוקה ביותר בחפירה באחת ממדרגות החציבה (L8) נחשפו מעט חרסים, המתוארכים לתקופה הרומית, ובהם קערה, סירי בישול מטיפוס כפר חנניה וקנקנים (לא צוירו).

קירות של מדרגות עיבוד. מעל שרידי המחצבה נחשפו שרידים של שני קירות טרסה מקבילים (W3 — כ-9 מ' אורך חשיפה; W9 — כ-4 מ' אורך חשיפה; איורים 6, 7), שנבנו ישירות על סלע האם. הקירות נבנו בבנייה יבשה מאבני שדה קטנות ובינוניות והשתמרו לגובה של שניים עד שבעה נדבכים. קטעים של הקירות שרדו לאורך היקף השלוחה. ניכר כי חלקו המערבי של קיר 3 התמוטט.

על פני השטח באזור שכיסה את קיר 3 (L2) ובמפולת ההתמוטטות של קיר 3 (L4 ו-L7) התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית. המכלול אחיד ותוארך לשלהי המאה הי"ג ולתחילת המאה הי"ד לסה"נ. נמצאו 23 חרסים, הכוללים 12 קערות מזוגגות, תשעה סירי בישול וקערות בישול ושני כלים סגורים עשויים ביד. הקערות המזוגגות (איור 1:8, 2) שייכות לטיפוס שכיח של קערות פשוטות המזוגגות בצבע חד גוני, לרוב ירוק (דללי-עמוס וגצוב תש"ף:60). קערות הבישול (איור 3:8) שייכות לטיפוס המתאפיין בדופן מעוגלת הנוטה החוצה ובזיגוג בתוך הכלי ובדופן החיצונית (דללי-עמוס וגצוב תש"ף:55, איור 58). בכלי הבישול סיר השייך לטיפוס שלו גוף כדורי והוא חסר צוואר (איור 4:8), ולעתים צמודות לדופן הכלי ידיות סרט אופקיות (דללי-עמוס וגצוב תש"ף:55, איור 59).

אחידות מכלול כלי חרס זה, כמותו הגדולה יחסית והיעדר ממצא חומרי המאוחר לתקופה הממלוכית במסגרת גבולות החפירה מאפשרים לתארך את זמן השימוש במדרגות העיבוד החקלאיות או לפחות את תום השימוש בהן לתקופה הממלוכית.

המחצבה שנחשפה בחפירה מתווספת לשרידי מחצבה אחרת שנחשפה בקרבת מקום (צינמון 2015), והללו מלמדות כי תושבי היישוב הקדום כרו אבני בנייה מסביבתם הקרובה. מדרגות העיבוד החקלאיות היו חלק מהעורף החקלאי של היישוב הקדום ותחמו אותו מצפון. סוגיית תיארוכן של מדרגות עיבוד היא מורכבת (לנושא זה, ר'Davidovich et al. 2012 ), אך יחד עם זאת הממצאים שהתגלו בחפירת קירות המדרגה עשויים לשקף פעילות אנושית הקשורה בעורף היישוב בתקופה הממלוכית. החרסים הספורים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה שהתגלו בחפירה נסחפו כנראה למקום, וכמוהם התגלו גם בחפירות אחרות בסביבה.

הפניות

ברגר א' וגליק א' 2026. עילבון (9446-A, 9497-A). חדשות ארכיאולוגיות 138. https://doi.org/10.70967/1565-5334.1142

דללי-עמוס ע' וגצוב נ' תש"ף. שרידים מהתקופה הממלוכית ברובע אל-ווטה, צפת. עתיקות 97:*1–*95. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2041

חושקר י' 2013. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2219-he

פייג נ' 2011. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1633-he

צינמון ג' 2015. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24819-he

קליין א' ודיסטלפלד נ' 2023. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26335-he

קליין ש' תש"ו. ארץ הגליל מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד. ירושלים.

ח"א תשכ"ג: מנהרה עתיקה ליד עלאבון. חדשות ארכיאולוגיות ה:14–15.

References

Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine I: Galilee. London.

Davidovich U., Porat N., Gadot Y., Avni Y. and Lipschits O. 2012. Archaeological Investigations and OSL Dating of Terraces at Ramat Rahel, Israel. JFA 37:192–208. https://doi.org/10.1179/0093469012Z.00000000019

Leibner U. 2009. Settlement and History in Hellenistic, Roman, and Byzantine Galilee: An Archaeological Survey of the Eastern Galilee. Tübingen. https://doi.org/10.1628/978-3-16-151460-9