(A-8786) כפר קאסם
הרשאה/רישיון
A-8786
דוח חפירה
בחודשים יולי–ספטמבר 2020 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים–מערביים של כפר קאסם (הרשאה מס' 8786-A; נ"צ מרכזית 19674/66994; איור 1), לקראת הקמה של שכונה חדשה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ג' מרכוס, בסיוע י' אגמון וא' טנדלר (ניהול שטח), ש' קריספין (ניהול שטח וגלאי מתכות), י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ד' גולן וד' מסרוואה (פיקוח על כלים מכניים), י' טפר (הנחיה), ע' יוניש, מ' קהאן וא' ויגמן (תיעוד דיגיטלי, מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום), י' גורין-רוזן (זכוכית), פ' גנדלמן (כלי חרס), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), י' דריי (ייעוץ), י' רסקין (גיאולוגיה), ע' עזב מרשות העתיקות ופועלים מאום אל-פחם, ביר אל-מכסור וסבסטיה.
החפירה נערכה משני צידי ערוץ נחל המכונה בפי התושבים המקומיים ואדי אבו עמראן. בקרבת החפירה משתרעים חורבת כפר חטה וכפר קאסם. בשני אתרים אלה תועדו בסקר מפת ראש העין חורבות כפר ערבי, קבר שיח׳ ושרידי יישוב קדום בהם לוקטו חרסים מהתקופות הכלכוליתית, הברונזה הקדומה והתיכונה, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (כוכבי ובית אריה תשנ"ד: אתרים 3, 4, 15). כיום, שטח זה נמצא באזור בנוי ובו מטעי זיתים ומבני תעשייה. על פי עדויות של תושבי המקום קבר השיח' לא השתמר, והוא היה כנראה העדות האחרונה לאזור הקבורה של הגרעין הקדום של היישוב. נראה שהיישובים הקדומים ששכנו בכפר קאסם ובחורבת כפר חטה התקיימו זה לצד זה לאורך חלק מהתקופות הקדומות (Tsafrir, Di Segni and Green 1994:165; Avi-Yonah 1976:72). לפי המחקר, היישוב של כפר חטה התקיים לפחות עד המאה הט"ז לסה"נ (גרוסמן 190:1994; מרום 103:2022–104), ובמהלך התקופה העות'מאנית עבר מרכז היישוב של כפר חטה כקילומטר לדרום-מזרח (גרוסמן 190:1994). עד כה, בתחומי חורבת כפר חטה והאתר של כפר קאסם טרם נערכו חפירות ארכיאולוגיות.
בחפירה הנוכחית נפתחו שלושה שטחים (C–A; איור 2). בשטח A התגלו מגוון שרידים ומתקנים וממצא רב מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. כן התגלו בשטח זה שלושה קברים חצובים, ובהם קבר פיר מתקופת הברונזה התיכונה, קבר ארגז ומקמר חצוב יחיד שהשתמר כנראה מקבר דו-מקמר, ושתי מערות קבורה חצובות מהתקופות הרומית והביזנטית. בשטחים B ו-C נחשפו שרידי מבנים, ובהם רצפות אבן ופסיפס, שתוארכו לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. בנוסף נמצא ממצא קרמי גם מתקופות הברונזה, האסלאמית הקדומה והממלוכית.
שטח A. בשטח זה נחשפו מתקנים, ובהם בין היתר גת ובודדה חצובות, מחצבות אבן, קטע של דרך חקלאית, חללים תת-קרקעיים ומאגר מים חצוב ומטויח ובו מדרגות. בחפירה בשטח התגלו שברי כלי חרס רבים, ובהם בין היתר קערות, קנקנים, פכים ונרות תמימים, המתוארכים לתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. כמו כן, התגלה מגוון גדול של כלי זכוכית ופסולת תעשיית זכוכית, שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית, ומכלול מטבעות, ובו מספר רב של מטבעות ערים שהוטבעו בארץ ישראל בתקופה הרומית. פסולת תעשיית הזכוכית מלמדת כנראה כי במקום התקיימה תעשייה מקומית של כלים מזכוכית בתקופות הרומית והביזנטית. על סמך השרידים והממצאים שהתגלו בשטח נראה כי הוא היה חלק מאזור תעשייה בשולי היישוב.
קבר הפיר לא נחפר במלואו, אך הוא תוארך לתקופת הברונזה התיכונה על סמך ממצא כלי החרס שהתגלה בו. בקבר הארגז לא התגלו ממצאים באתרם. המקמר החצוב שהתגלה השתמר כנראה מקבר דו-מקמר שנפגע כתוצאה משוד. שתי מערות הקבורה הן מערות כוכים, שמהן אחת נמצאה שדודה. לא נתגלו בהן ממצאים באתרם, פרט לשברים אחדים של סירי בישול לא אינדיקטיביים ונר תמים מהמאות הא'–הב' לסה"נ שהתגלה בבור איסוף שנחצב במרכז חלל העמידה, אליו גרפו את עצמות הנקברים מהכוכים. מערת הקבורה השנייה התגלתה חתומה באבן גולל, ובחזיתה חצר חצובה ובנויה (איור 3). ממצא כלי חרס שנאסף בתוך שתי מערות הקבורה תוארך לתקופות הרומית והביזנטית, ובו כלי בישול ונרות, ששימשו כנראה מנחות קבורה או לטקסי קבורה. התגלו גם כלי זכוכית ופריטים מעצם מן התקופות הרומית והביזנטית בנוסף למגוון גדול של כלי מתכת, שכלל פעמונים, תכשיטים וכלי איפור.
שטח B. בשטח זה נחשפו שני מבנים צמודים (איור 4; מבנים 1 ו-2). ממבנה 1 נחשפו הקירות הצפוני, המזרחי והמערבי, התוחמים שלושה חדרים (1–3), חצר פנימית (4) ופינה של שני קירות (5). כל קירות המבנה נבנו משורה אחת של אבנים מהוקצעות, ללא חומרי מליטה וללא טיח. בחדר 1 במבנה נחשפו שרידים של רצפת טיח שהושתתה על אדמה ועל סלע האם. בחצר 4, שנבנתה בין חדרים 2 ו-3, נחשפו רצפת אבן ומפתן פתח; היא אופיינית לבית מגורים. פינת הקירות 5 התגלתה צמוד לקיר המערבי של המבנה; היא בנויה בשיטה שונה משאר המבנה. הפנים החיצוני והפנימי של שני הקירות טויחו, וביניהם נחשפה רצפת אבן שניגשת לשניהם. במבנה 2 נחשפו שני חדרים (1, 2). בחדר 1 התגלו שרידים של רצפת פסיפס צבעונית שהשתמרותה דלה. בחדר 2 נחשפה רצפת אבן, ואפשר על כן שזהו מרחב מחוץ למבנה. על פי הממצא הקרמי תוארכו המבנים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה.
שטח C. בשטח זה נחשף מבנה, שהיה סתום במפולת שכללה אבני בנייה ופריטים אדריכליים. המבנה כולל ארבעה חדרים, שבשלושה מהם נחשפו רצפות. באחד החדרים נחשפו שני שלבים של רצפות: רצפת טיח לבן מהשלב הקדום ורצפת אדמה מהודקת מהשלב המאוחר. בחדר אחר נחשפה תשתית רצפה עשויה מאבני גיר מרוסקות, שהשתמרותה גרועה. החדר הנוסף רוצף בפסיפס צבעוני, שכלל מסגרת בצבע שחור ועיטור גאומטרי אדום שהשתמר בקטע קטן בלבד (איור 5). יחד עם השרידים האדריכליים נחשף בשטח מכלול קרמי עשיר שכלל נרות וכלי בישול והגשה. בנוסף, נמצאו כלי בזלת, בסיס עמוד ושבר של ארכיטרב. על פי הממצא הקרמי תוארך המבנה לתקופה הרומית המאוחרת והמשיך לשמש בתקופה הביזנטית.
בחפירה נחשפו שרידים מעטים של יישוב מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. המתקנים, מחצבות האבן והקברים מלמדים כי היה זה יישוב קבע ובו אזורי פעילות ומתקנים בשוליו. החפירה נערכה בשולי היישוב הקדום ששטחו השתרע מעבר לגבולות החפירה. על סמך השרידים והממצאים שהתגלו בשטח A נראה כי הוא היה חלק מאזור תעשייה. רצפות האבן והפסיפס שהתגלו במבנים בשטחים B ו-C יחד עם הפריטים האדריכליים שהתגלו בשטח C מלמדים על בנייה מונומנטלית מפוארת למדי. הממצא שנאסף במערות הקבורה מלמד על המשכיות הקבורה שהחלה בתקופה הרומית הקדומה והמשיכה לאורך כמה מאות שנים, גם בתקופה הביזנטית. מגוון חפצי הקבורה שנאסף בתוך המערות יכול ללמד על מעמדם החברתי והכלכלי הגבוה של הנקברים. מערות קבורה מטיפוס זה שימשו בדרך כלל משפחה אחת שגרה בקרבת מקום, והשימוש בהן נעשה לאורך כמה דורות.
הפניות
גרוסמן ד' 1994. הכפר הערבי ובנותיו: תהליכים ביישוב הערבי בארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית. ירושלים.
מרום ר' 2022. הפרכת השממה: ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכם, 1700–1948. עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה. חיפה.
כוכבי מ' ובית-אריה י' תשנ"ד. מפת ראש העין (78) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
References
Avi-Yonah M. 1976. Gazetteer of Roman Palestine (Qedem 5). Jerusalem.
Tsafrir Y., Di Segni L. and Green J. 1994. Tabula Imperii Romani; Iudaea-Palaestina: Eretz Israel in the Hellenistic, Roman and Byzantine Periods; Maps and Gazetteer. Jerusalem.
מילות מפתח
שרידי יישוב, שרידי מבנים, מתקנים, אזור תעשייה, רצפת פסיפס, מחצבות אבן, מערות קבורה, קברים, קבר פיר, קבר מקמר, קבר ארגז, תקופת הברונזה התיכונה, התקופה הרומית המאוחרת, התקופה הביזנטית, התקופה האסלאמית הקדומה, חורבת כפר חטה
תאריך פרסום
01/11/2026
סוג מסמך
דוח ראשוני
