(G-60/2021 ,G-54/2019) עתלית, בית הקברות הצלבני – 2019, 2021

הרשאה/רישיון

G-54/2019, G-60/2021

דוח חפירה

בחודשים מאי ויוני 2019 ונובמבר 2021 נערכו עונות החפירה החמישית והשישית בבית הקברות הצלבני בעתלית (רישיונות מס' 54/2019-G ו-60/2021-G; נ"צ 194692-738/734709-813). הפרויקט נתמך ומומן על ידי משרד החוץ הצרפתי לענייני אירופה (MEAE), מרכז המחקר הצרפתי בירושלים (CRFJ), מנהל הארכיאולוגיה של רשות העתיקות, המועצה האזורית חוף הכרמל, אוניברסיטת בורדו והמכון הלאומי הצרפתי למחקר ארכיאולוגי מונע (INRAP). החפירה נוהלה על ידי א' גלייז (INRAP, אוניברסיטת בורדו; צילום איורים 7 ו-9), בסיוע י"ק בארון, ס' ברטון, ס' דורסו, פ' דוראטי, פ' לקול, י' לי מ' מאיירס, ה' שה, א' ריזו, ו' שוטן-הלל ופ' טיגרייט (עונת 2019), ס' בופיה (עונות 2019 ו-2021; שרטוט איורים 5, 8), מ' גראין, ר' קול וס' לקורר (עונות 2019 ו-2021), א' מרסייה (עונות 2019 ו-2021; ציור כלי חרס באיור 6), י' ויטקלוב (עונות 2019 ו-2021; חפירה ורישום) וו' פירסקי וס' אלון (עונות 2019 ו-2021; מדידות ושרטוט).

עונות החפירה הקודמות בשנים 2015–2018 בבית הקברות הצלבני בעתלית מצפון-מזרח למבצר הצליינים (Château Pèlerin) סיפקו נתונים חדשים על טיפוסי הקברים והשימוש בבית הקברות (גלייז ודורסו 2019; גלייז ולקורר 2024; Gleize 2021a; 2021b). בעונות החפירה האחרונות נמשכה העבודה בשטח 1 (איורים 1, 2) ובכך הושלם פרויקט המחקר בן ארבע השנים (2018–2021) — בית הקברות מימי הביניים בעתלית: שימוש והתפתחות של מרחב קבורה בממלכה הלטינית של ירושלים (המאה הי"ג לסה"נ) (Le cimetière médiéval d’Atlit: Utilisation et évolution d’un espace funéraire du royaume latin de Jérusalem (XIIIe s.)). בסיום החפירות מולאו הבורות מחדש, וציוני האבן שעל הקברים הוחזרו למקומם המקורי. עונת החפירות של שנת 2020 הושעתה עקב מגפת הקורונה, וכתוצאה מכך צוות המחקר התמקד במחקרים שלאחר החפירה, ובהם מיפוי מרחבי של הקברים באמצעות CAD, עריכת קטלוג הקברים, ניתוח DNA, תיארוך פחמן וכו'.

בעונות 2019 ו-2021 נערכה החפירה בשטח 1 (25 מ"ר; איור 2), ונחשפו במלואם 33 קברים (S1SP11/80, S1SP13/82, S1SP15, S1SP16, S1SP18/29, S1SP19, S1SP20a, S1SP20b, S1SP21, S1SP24, S1SP25/37, S1SP28/73, S1SP31, S1SP32/33, S1SP34, S1SP35, S1SP36, S1SP38, S1SP40, S1SP41, S1SP44, S1SP45, S1SP46, S1SP47, S1SP50, S1SP51, S1SP52, S1SP53, S1SP55, S1SP60/67, S1SP70, S1SP72, S1SP78; איורים 3, 4). בעונת 2021 העמיקה החפירה עד לסלע האם, ובכך אפשרה לחקור את הקברים מכל שלבי השימוש של בית הקברות.

הקברים בשטח 1 סומנו באבני כורכר שטויחו ברובן (איור 2). התגלו ארבע קבורות לפחות לכל מטר מרובע. בניגוד להבחנות בעונות קודמות (גלייז ודורסו 2019; גלייז ולקורר 2024), קברים רבים חותכים וחופפים זה את זה (איור 5). בחלק מהקברים נמצאו גם עצמות במנח משני (עצמות מפוזרות שאינן בארטיקולציה), ובקבר אחד (S1F12) נמצאו רק עצמות במנח משני. העצמות במנח המשני והצפיפות הגבוהה של הקברים מלמדות כי חלקם הופרעו כדי לאפשר מקום לקבורות נוספות ולקברים חדשים. מסקנה זו מחזקת את ההשערה ששטח 1 שימש בעיקר כבית קברות.

ניתוח ארכיאותנטולוגי של הקברים מאשר את ההבחנות הקודמות כי הם הכילו בדרך כלל נקבר יחיד; רק קבר אחד (S1SP71) הכיל שני נקברים, ובהם גבר בוגר וילד צעיר. רוב הנקברים הונחו בבור שנסגר בכיסוי עץ. רק בקבר אחד התגלה ארון קבורה מעץ (S1SP75), כפי שמעידים כמה מסמרי ברזל שנמצאו בקבר ומיקומם. זהו ארון הקבורה השני מעץ שזוהה בבית הקברות; הארון הראשון נמצא בשטח 2 בעונת 2015 (גלייז ודורסו 2019; Gleize 2021a).

הניתוח הביולוגי של העצמות משטח 1 מראה מגוון נקברים, ובהם מבוגרים וצעירים, זכרים ונקבות. עם זאת, נראה כי שיעור הזכרים הבוגרים גבוה יותר בשכבות הקבורה העמוקות, ועל כן נראה כי אופן השימוש בבית הקברות השתנה עם הזמן.

בחפירה נחשפו כלי חרס קיפריים, איטלקיים ומקומיים, הכוללים בעיקר כלי הגשה וסירי בישול, ובהם בין היתר כלי חרס מזוגגים ממשפחת פרוטו מיוליקה (איור 6), ששימשו אולי בסעודות קבורה. ייתכן שחלק מהקערות הונחו במקור על המכסים שכיסו את הבורות, ובסופו של דבר קרסו לתוך בורות הקברים (איור 7).

עוד נמצאו באתרם על הנקברים בתוך הקברים פריטי קישוט ולבוש, ובהם אבזם ברונזה (איור 8), חרוז, כמה כפתורים ושני צלבים עשויים מאם הפנינה (איור 9), שאחד מהם בלוי, שהיו כנראה ברשות עולי רגל; צלבים דומים התגלו בחפירות עתלית (Johns 1997; Dorso, Gleize and Mercier 2023). ממצאים אלה מלמדים שחלק מהנקברים היו לבושים בעת הקבורה.

הממצאים מהקברים והנתונים הביולוגיים של כמה מהנקברים דומים לאלה שהתגלו בשטח 2 (גלייז ודורסו 2019) ומחזקים את ההערכה שבית הקברות חולק לאזורים נפרדים.

החפירה בעונות 2019 ו-2021 סיפקה נתונים חדשים על מנהגי הקבורה בבית הקברות ועל הצפיפות הגבוהה של הקבורה בזמן שימוש קצר יחסית. המחקר הארכיאולוגי בבית קברות זה מדגיש את הצורך במחקר רב-תחומי, הכולל ארכיאותנטולוגיה (Knüsel and Schotsmans 2022) כדי להבין את המנהגים התרבותיים של הצלבנים בארץ הקודש. התוצאות מאפשרות לנו להשוות את האוכלוסייה ואת השימוש בשני שטחים (1 ו-2) של בית הקברות. מחקרים נוספים נמצאים בעיצומם ויפורסמו בקרוב (Gleize et al. 2026).

החפירה לא השתרעה באזורי השוליים של בית הקברות ולכן המידע עליהם מועט; זוהי בעיה שכן חלקים אלה נתונים לסכנה של סחף חופי. בחפירה בעתיד בשטחים ההיקפיים של בית הקברות ננסה להבין את ההקשרים בין מרחב הקבורה, מתחם בית הקברות והדרך מימי הביניים הגובלת במתחם זה. מחקר זה יאפשר בין היתר לבחון הבדלים בשיטות הקבורה בין מרכז בית הקברות לשוליו.

הפניות

גלייז א' ודורסו ס' 2019. עתלית, בית הקברות מהתקופה הצלבנית. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25609-he

גלייז א' ולקורר ק' 2024. עתלית, בית הקברות הצלבני –2018. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26447-he

References

Dorso S., Gleize Y. and Mercier E. 2023. On the Meaningfulness of Small Finds: Two New Mother of Pearl Cross Pendants from ‘Atlit and their Wider Context. In R.G. Khamisy, R.Y. Lewis and V.R. Shotten-Hallel eds. Exploring Outremer II: Studies in Crusader Archaeology in Honour of Adrian J. Boas (Crusades-Subsidia). London–New York. Pp. 235–254. https://doi.org/10.4324/9781003146926-12

Gleize Y. 2021a. Archaeothanatology, Burials and Cemeteries: Perspectives for Crusader Archaeology. In V. Shotten-Hallel and R. Weetch eds. Crusading and Archaeology: Some Archaeological Approaches to the Crusades (Crusades – Subsidia 14). London. Pp. 284–299. https://doi.org/10.4324/9781315142883-13

Gleize Y. 2021b. The Medieval Cemetery of ‘Atlit: Historiography and New Archaeological Data (2014–2019). In G. Fishhof, J. Bronstein and V.R. Shotten-Hallel eds. Settlement and Crusade in the Thirteenth Century: Multidisciplinary Studies of the Latin East (Crusades – Subsidia 15). London–New York. Pp. 124–138. https://doi.org/10.4324/9780429203886-10

Gleize Y., Mercier É., Lacourarie C., Goude G., Milanese Branca N., Deguilloux M.F., Mendisco F. and Pemonge M.H. 2026. Atlit (Latin Kingdom of Jerusalem, 13th century): Crusader Cemetery or a Funerary Space at the Crossroads of Different Cultures? Insights from Some Data and Research Perspectives. Bulletins et mémoires de la Société d’Anthropologie de Paris 38/2. https://doi.org/10.4000/16pu8

Johns C.N. 1997. Guide to ‘Atlit: The Crusader Castle, Town and Surroundings. In D. Pringle ed. Pilgrims’ Castle (‘Atlit), David’s Tower (Jerusalem) and Qal‘at ar-Rabad (‘Ajlun): Three Middle Eastern Castles from the Time of the Crusader (Variorum Collected Studies Series 579). Aldershot. Pp. 1–98.

Knüsel C.J. and Schotsmans E.M.J. 2022. The Routledge Handbook of Archaeothanatology: Bioarchaeology of Mortuary Behaviour. London. https://doi.org/10.4324/9781351030625